הממונה על חוק עבודת נשים נענה לבקשת לקוחת משרדנו למתן היתר סיום העסקה.
לקוחה של משרדנו, חברה מסחרית גדולה, נאלצה, בנסיבות מגפת הקורונה, לפנות אל הממונה על חוק עבודת נשים בבקשה, אשר נוסחה על ידי משרדנו, למתן היתר פיטורים לאחת מעובדותיה.
במסגרת הבקשה טענו, כי – לנוכח צמצום פעילותה של החברה בעטיו של משבר הקורונה ובניסיון לצמצם את הוצאותיה – לא נותרה בפני החברה ברירה זולת צמצום כוח האדם בשורותיה; בין היתר ביקשה החברה לפטר עובדת, אשר – בשל היותה מצויה בטיפולי פוריות – הפסקת העסקתה חייבה קבלת היתר מיוחד, בהתאם להוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.
במסגרת הבקשה המפורטת, הוגשו על ידינו מסמכים, אשר העידו על מצבה של החברה, לנוכח משבר הקורונה, ובין השאר ירידה חדה בקצב המכירות, בצבר ההזמנות של החברה ומחזור פעילותה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
במסגרת ההליך שנוהל מול הממונה, נגבו תצהירים מנציגי החברה וכן מהעובדת עצמה, וניתנה לה הזדמנות לטעון כנגד הכוונה לפטרה.
לבסוף, הממונה קיבל את גרסתנו וטענותינו, במלואן, דחה את גרסת וטענות העובדת, ונענה לבקשת היתר הפיטורים, תוך שהוא קובע במפורש, כי להחלטת החברה בדבר פיטוריה של העובדת אין כל קשר לעובדת היותה בטיפולי פוריות, אלא לנסיבות כלכליות מצערות בהן מצויה החברה, אשר בעטין היא נאלצת לצמצמם את כוח האדם שלה.